בגדד ♦ קובה, יפן ♦ בנגקוק ♦ ז'נבה ♦ תל-אביב

לנסיכה שלי, ז'אנט אסיא ז''ל,
לילדיי, דיויד, דליה ודניאלה.
לנכדיי, רונן, יוני ויעל אסיא. דנה, בן ודניאל פלד. אוֹרי להבי.
 
 
מילות היכרות
 
מעולם לא חלפה במוחי המחשבה שאפנה עצמי אי פעם מהעשייה הקדחתנית של עולם העסקים, למשך שנים, כדי לשכתב את חיי בספר עב כרס. והנה, בשעה שהשׂיבה הלמה בי, אני שב לחיות מחדש את שמונים ושש שנותיי. מתגלגל לאחור במנהרת תולדותיי וחוֹוה שוב את ההתרגשויות מההצלחות, את הכעסים על הדברים שלא היה לאל ידי לשנות ואת הצְמָתים שבהם עצרתי לחשבון-נפש. הזיכרון הוא ישות בפני עצמה. יש לו רגש והיגיון והוא אחת האפשרויות הבודדות שיש בידינו להשיב את הזמן.
קורות חיי מכורבלים בתוך היסטוריה חובקת עולם. הסקרנות וההעזה סחפו אותי מעיראק, ארץ מוצאי וילדותי, אל האקזוטיקה המדהימה של יפן ותאילנד ואל האתגרים העסקיים שנרקמו שם. החלומות נשאו אותי אל אמריקה, יבשת כל האפשרויות. אל שוויץ, אימפריית הבנקאות, וכמובן אל ביתי ישראל, שממנה אני משקיף בזקנתי על העולם.
כל העולם כולו גשר צר מאוד, אמר רבי נחמן מברסלב, ואכן, במטרה להגיע לפִּסגה, חציתי את הגשרים הרבים עִם עַז וגם עִם מתוק. קצה ההר הגבוה הוא אכן יעד קשה ומתיש, אולם האמינו לי, משם נשקף הנוף המרהיב ביותר. מתוך האמונה שהאדם אדוֹן לגורלו, ניסיתי לנתב את חיי במו-ידיי, לטפס גבוה, להניח יסודות לדרך חדשה, לתקן, להבריא וליצור. למרות הקשיים הרבים שנקרו בדרכי, לא אמרתי נואש ומצאתי דרכים חלופיות להמשיך ולהתקדם.
דרכים אלה באו לידי ביטוי בתפקידי כמייסד וכמנהל הכללי של 'סוויס ישראל טרייד בנק' (כיום Royal Bank of Canada), כמנהל הכללי של 'הבנק לסחר חוץ' (כיום הבנק הבינלאומי הראשון), כמייסד 'הבנק הערבי-ישראלי', כיור מועצת הבנקאות בישראל, כחבר מועצת המנהלים של מכון וייצמן, כחבר האקזקוטיבה של מוזיאון תל-אביב, כנשיא העדה הספרדית בז'נבה, כנשיא 'הקרן לקידום החינוך של יוצאי עיראק בישראל' ואחד ממייסדיה ועוד.
אני מקווה שספרי זה יהיה גשר בין דורי לבין הדורות הבאים אחריי. זאת כדי להכיר מקרוב, דרך תיעוד אנושי ואישי, את העדה העיראקית וקליטתה בישראל, את דרכי המסחר דאז כמעט בכל קצוות עולם ואת בניית התשתית הכלכלית של מדינת ישראל בחיתוליה. את תחילתה של מערכת הבנקאות הממוסדת, את העובדות האמיתיות כפי שאני ראיתי אותן, בנוגע לוויסות מניות הבנקים בתקופתו של
שר האוצר פנחס ספיר, ואת תוצאות הכוח הרב של רצון הפרט להגשים את מטרותיו וליהנות מיגיע-כפיו.
 אם יש בכוחן של המילים לאחד גשרים, לבנות קשרים, לאמץ תפיסת עולם טובה יותר, לדרבן לפעילות ועשייה, ליוזמה ולתרומה לקהילה - אשריני!
 
שלכם,
יהודה אסיא
src=Images/AsiaTzaruv.gif